צרו קשר
Polygraph

מתכוננים להשתלת שיניים מורכבת? הבדיקות שחשוב להכיר לפני הרדמה כללית

אילו בדיקות נדרשות לפני השתלת שיניים מורכבת בהרדמה כללית

השתלות שיניים בהרדמה כללית דורשות תהליך הכנה מסודר, במיוחד כאשר מדובר בשיקום נרחב, במספר שתלים, במחסור בעצם או בשילוב של פעולות כירורגיות נוספות. לפני שמגיעים ליום הטיפול חשוב לוודא שלא רק חלל הפה מוכן להליך, אלא שגם מצבו הרפואי הכללי של המטופל נבדק ונלקח בחשבון.

מטופלים רבים שמגיעים למרפאה שלי בעפולה מתמקדים באופן טבעי בשתלים עצמם: כמה שתלים יצטרכו, האם ניתן לבצע שיקום זמני, האם קיימת מספיק עצם ומה צפויה להיות תקופת ההחלמה. אבל עוד לפני כל אלה יש שלב מרכזי שאסור לדלג עליו: הערכה מקדימה ותכנון רפואי.

כד"ר חאטר סאמר, אני רואה בשלב הזה חלק בלתי נפרד מהטיפול. המטרה אינה לבצע את כל הבדיקות האפשריות לכל אדם, אלא להבין אילו בדיקות נדרשות בהתאם לגיל, למצב הבריאותי, לסוג ההרדמה ולהיקף הפעולה המתוכננת.

למה נדרשת הכנה רפואית לפני הרדמה כללית?

כאשר מתוכננת השתלה תחת הרדמה כללית, ההתייחסות אינה רק לאזור השיניים והלסתות. ההרדמה משפיעה על מערכות שונות בגוף ולכן יש צורך לקבל תמונה רפואית רחבה יותר.

במקרים רבים מדובר במטופלים הזקוקים לטיפול מורכב הכולל עקירות, החדרת מספר שתלים, השתלת עצם או שיקום פה נרחב. לעיתים קיימות במקביל גם מחלות רקע, תרופות קבועות או מצבים רפואיים אחרים שיש להביא בחשבון.

המטרה של ההערכה המקדימה היא לאתר מראש גורמים שעשויים להשפיע על אופן ביצוע הטיפול, על בחירת סוג ההרדמה או על תהליך ההתאוששות.

חשוב להדגיש: רשימת הבדיקות אינה זהה לכל מטופל. ההחלטה אילו בדיקות לבצע מתקבלת על ידי הצוות המטפל והמרדים בהתאם למקרה.

בדיקות דם לפני הטיפול

אחד השלבים שעשויים להיכלל בתהליך ההכנה הוא ביצוע בדיקות דם.

בהתאם למצב הרפואי, הרופא עשוי לבקש לבדוק נתונים כגון:

  • ספירת דם
  • תפקודי קרישה
  • רמות סוכר
  • תפקודי כליות
  • תפקודי כבד
  • רמות מלחים ואלקטרוליטים
  • מדדים נוספים בהתאם למחלות הרקע

לבדיקות אלה יכולה להיות חשיבות מיוחדת אצל אנשים הנוטלים תרופות קבועות, סובלים מסוכרת, ממחלות כרוניות או ממצבים שעשויים להשפיע על דימום, ריפוי או תגובה לטיפול.

אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי באופן עצמאי לפני השתלת שיניים. כאשר קיימת תרופה שעשויה להשפיע על ההליך, ההחלטה כיצד לנהוג מתקבלת בתיאום עם הרופא המטפל והצוות הרפואי.

צילום CT או CBCT לתכנון השתלים

לצד ההערכה הרפואית יש צורך גם בתכנון דנטלי מדויק.

במקרים של השתלות מורכבות נעשה לעיתים שימוש בצילום CT או CBCT שמאפשר לקבל תמונה תלת-ממדית של מבנה הלסתות.

באמצעות הצילום ניתן להעריך בין היתר:

  • את כמות העצם באזור המיועד להשתלה
  • את גובה ורוחב העצם
  • את מיקום תעלות העצבים
  • את הקרבה לסינוסים
  • את מיקום השיניים הסמוכות
  • את האפשרויות למיקום השתלים

כאשר קיים חוסר עצם משמעותי, ההדמיה יכולה לסייע בהחלטה האם יש צורך בהליך נוסף כגון השתלת עצם או הרמת סינוס, או האם ניתן לשקול פתרונות שיקומיים אחרים.

במקרים מתאימים ניתן לשלב גם תכנון דיגיטלי וסריקות של חלל הפה כחלק מבניית תוכנית הטיפול.

הערכה קרדיולוגית במידת הצורך

לא כל מטופל זקוק לבדיקת לב לפני טיפול, אך במקרים מסוימים הצוות הרפואי עשוי לבקש לבצע בדיקת אק"ג או לקבל הערכה מקרדיולוג.

הדבר עשוי להיות רלוונטי במיוחד כאשר קיימת היסטוריה של מחלות לב, הפרעות בקצב הלב, יתר לחץ דם משמעותי או גורמי סיכון אחרים.

בהתאם לממצאים ולהיסטוריה הרפואית ייתכן שיומלץ על בדיקות נוספות.

הצורך בבדיקה אינו נקבע רק על פי גיל המטופל אלא על בסיס התמונה הרפואית הכוללת.

סקירת מחלות רקע ותרופות קבועות

לפני טיפול מורכב חשוב למסור לצוות הרפואי מידע מלא ומדויק בנוגע למצב הבריאותי.

יש לדווח, בין היתר, על:

  • מחלות לב וכלי דם
  • סוכרת
  • יתר לחץ דם
  • מחלות נשימה
  • דום נשימה בשינה
  • מחלות כליה או כבד
  • אלרגיות
  • ניתוחים קודמים
  • תגובות קודמות להרדמה
  • תרופות ותוספים הנלקחים באופן קבוע

גם מידע שנראה למטופל שולי עשוי להיות רלוונטי לתכנון ההרדמה ולמהלך הטיפול.

פגישה או הערכה של רופא מרדים

אחד השלבים החשובים לפני הרדמה כללית הוא הערכת המרדים.

במסגרת ההערכה נבחנים פרטים כמו מצב רפואי כללי, תרופות, רגישויות, ניסיון קודם בהרדמות ולעיתים גם מבנה נתיב האוויר ומצב מערכת הנשימה.

המטופל עשוי לקבל גם הנחיות לקראת יום הטיפול, כגון הנחיות צום, נטילת תרופות והגעה עם מלווה.

חשוב לפעול בדיוק לפי ההנחיות שנמסרות על ידי הצוות הרפואי, מאחר שהן עשויות להשתנות ממטופל למטופל.

תכנון השיקום עוד לפני יום ההשתלה

תכנון השתלים הוא רק חלק אחד מהתמונה.

כאשר מדובר בשיקום פה על גבי שתלים, יש לתכנן מראש גם כיצד צפוי להיראות השיקום לאחר החדרת השתלים.

בין היתר נבחנות שאלות כמו:

  • כמה שתלים נדרשים?
  • מה יהיה מיקום השתלים?
  • האם ניתן לבצע שיקום זמני?
  • האם יש צורך בהשתלת עצם?
  • האם הטיפול יבוצע בשלב אחד או במספר שלבים?
  • איזה סוג שיקום עשוי להתאים בהמשך?

במקרים מסוימים ניתן לבצע עקירות והחדרת שתלים באותו מפגש. עם זאת, התאמה לטיפול כזה אינה אוטומטית והיא תלויה במצב העצם, ברקמות, במצב הרפואי ובתוכנית השיקום.

אילו בדיקות עשויות להידרש?

תחום דוגמאות לבדיקות או הערכות
מצב רפואי כללי שאלון רפואי, תרופות קבועות ומחלות רקע
בדיקות מעבדה ספירת דם, קרישה, סוכר ותפקודי איברים בהתאם לצורך
מצב הלסתות צילום CT או CBCT
מצב הלב אק"ג או הערכה קרדיולוגית במקרים המתאימים
הרדמה הערכת רופא מרדים
תכנון השיקום בדיקה קלינית, צילומים וסריקות דיגיטליות לפי הצורך

הטבלה אינה מהווה רשימת חובה אחידה. המטופל יקבל הנחיות בהתאם למצבו האישי.

ומה קורה כשמתגלה חוסר עצם?

מטופלים המגיעים עם מחסור משמעותי בעצם זקוקים לעיתים לתכנון מורכב יותר.

הבדיקה הקלינית וצילומי ההדמיה מאפשרים להבין מה היקף החוסר ואילו אפשרויות קיימות.

במקרים מסוימים ניתן לשקול השתלת עצם, הרמת סינוס או שיטות אחרות המתאימות למבנה הלסת ולשיקום המתוכנן.

לעומת זאת, לא כל מחסור בעצם מחייב אותו פתרון ולכן אין אפשרות לקבוע את תוכנית הטיפול ללא בדיקה פרטנית.

סיפור מקרה מהמרפאה

מטופל בן 62 מאזור עפולה הגיע לאחר שבמשך תקופה ארוכה התקשה למצוא פתרון שיקומי בשל

להזמנת תור למרפאה

    ×

    שיחת ווטסאפ